הרצאה מספר 4 פרדסיה – מושגים מרכזיים בתיאוריה של פוקס
הרצאה 4
מושגים מרכזיים בתיאוריה של פוקס
מוניקה טנאי
פרטים ביוגרפיים של פוקס והיבטים שונים שהשפיעו עליו בפיתוח התיאוריה של האנליזה הקבוצתית.
פוקס נולד ב-1898 בגרמניה. הצעיר במשפחה יהודית. אביו, חובב מוסיקה, נתן לילדיו שמות של מלחינים ויצירות מוסיקליות (יותר מאוחר פוקס יתן שמות מעולם המוסיקה למושגים בתיאוריה שהוא מפתח). פוקס רצה ללמוד תיאטרון אך בהשפעת המשפחה הלך ללמוד רפואה. התמחה בפסיכיאטריה. במסגרת לימודיו שמע על פרויד והתחיל להתעניין בפסיכואנליזה.לימים הוא טען שההשפעה הגדולה ביותר בחייו המקצועיים היה פרויד. בגלל רומן זמני עבר לפרנקפורט, שם הוא קבל את הדוקטורט ב-1923. בפרנקפורט הוא פגש את קורט גולדשטיין ב- Frankkfurt Neurological Institute. גולדשטיין, נוירולוג ופסיכולוג אשר הושפע מהגשטלט ייצר מודל המתייחס לכך שבתגובה להרס מערכת העצבים המרכזית, כל המערכת מגיבה בפעילות לתיקון הנזק. האורגניזם מנסה להסתגל באופן הטוב ביותר לסביבה הפנימית והחיצונית. גולדשטיין טען שיש לחקור את האורגניזם. ההנחה שלו היתה שכל נוירון במוח מהווה נתיב לתקשורת העצבית הכוללת. לנתיב הזה הוא קרא "נקודה נודלית". כאשר יש פגיעה באזור הנקודה הנודלית היא תהפוך למוקד ולא תתפקד כנתיב המאפשר את המשך הזרימה התקשורתית. עם הזמן העביר פוקס את התפיסה המערכתית הזאת למערכת הקבוצתית. רבים מהמושגים שהוא פיתח (שעל חלק מהם נתמקד בהמשך) מבוססים על רעיונות אלו. השפעת הגשטלט על תפיסתו של פוקס ניכרת בתיאוריה ובגישה הטיפולית שלו. פוקס מציין שתיאוריית השדה של קורט לווין היוותה גם היא מסגרת תיאורטית לאנליזה הקבוצתית. המושג "הקבוצה כשלם" אומץ על ידי פוקס, ביון ואחרים.
באותו הבניין של המכון הנוירולוגי בפרנקפורט היה המכון למחקר חברתי:Sociological Research Institute ושם פגש פוקס את נורברט אליאס ואת קרל מנהיים והושפע על ידי הגישה הסוציולוגית שלהם והתובנה שהביולוגי והסוציו–תרבותי הינם פקטורים שווים בהשפעתם על האדם ורק ביחד אפשר יהיה להבין את הmind- האנושי. ב-1930 הוא הפך למנהל הראשון של הקליניקה הפסיכואנליטית של המכון הפסיכואנליטי בפרנקפורט. שם התאספו פסיכואנליטיקאים מוכרים כמו ric Fromm Eו Frida Fromm Reichmann. הסינטזה בין חקר ההתפתחויות החברתיות וחקר התופעות הנפשיות של הפרט, הפכה לאבן יסוד בגישתו של פוקס.
המכון בפרנקפורט לא שרד את תקופת הנאציזם. פוקס ומשפחתו נאלצו להגר לאנגליה ב-1933. שם התקבל פוקס בחמימות על ידי החברה הפסיכואנליטית בלונדון, הוזמן ללמד במכון הפסיכואנליטי והיה בקשר טוב עם הפסיכואנליטיקאים המובילים של לונדון ובכלל. עם הזמן, בגלל התעניינותו בקבוצות, תפסו מרחק ממנו. ארנסט ג'ונס, מלני קליין, אנה פרויד ועוד, חשבו שהוא מפר את האמון. פוקס התייחס לתפיסה הפסיכואנליטית להבנת התהליכים הנפשיים שמתרחשים בקרב הפרט והקבוצה כמונחת ביסוד הטיפול שפיתח בקבוצה ואכן, כך קרא לגישתו: "אנליזה קבוצתית" Group Analysisומשמשים אותו מושגי היסוד בפסיכואנליזה. האנליזה הקבוצתית מבוססת על יישומם של רעיונות מתחום הפסיכואנליזה האישית בתחום הקבוצתי, ומאגד בתוכה את שלושת ההשפעות על פוקס: פסיכואנליזה, התפיסה הנוירולוגית-גשטלטית של גולדשטיין וקורט לוין והתפיסה הסוציולוגית של אסקולה הפרנקפורט. הוא נשאר כל חייו בדיאלוג פתוח ונוקב בין הפסיכואנליזה לבין האנליזה הקבוצתית שהוא יסד. פוקס היה נשוי 3 פעמים, מת ב-1976 מדום לב תוך כדי שהוא מנחה קבוצת הדרכה.
הניסוי בנורת'פילד – הקהילה הטיפולית Northfield Psychiatric Hospital
הנסיון בנורת'פילד היה משמעותי במימוש רעיונותיו של פוקס על הטיפול הקבוצתי תוך כדי אינטראקציה עם צוות אנשים שחלקם יצרו עמו את המשך החקירה, ההמשגה והפיתוח של הגישה של האנליזה הקבוצתית.
פוקס מספר על הטרנספורמציה שהתרחשה מתרבות בית חולים שגרתית לקהילה תרפויטית נמרצת.
הוא מתייחס למה שהוא קרא לו "ניסוי נורת'פילד" שהחל בסביבות 1944 (מבלי שיזכיר את ביון, שהיה לפניו בנורת'פילד). בית החולים היה ממוקם בבירמינגהם רחוק ומבודד מהקהילה. הוא היה מאורגן בשתי מחלקות נפרדות באופן שגרתי. כשהחל הניסוי, נבחר צוות חדש שנדרש לנקודת מבט פסיכיאטרית בניסיונם הקודם. שתי היחידות הפכו ליחידה אחת. המשימות של אגף ההכשרה היו מגוונות לכל מיני פעילויות אומנותיות, בידור, פנאי, וחינוך. כך שהתאפשר לפציינטים לתת ביטוי למשאלותיהם ורצונותיהם. עודדו קבוצות מכל סוג: ביליארד, פינג פונג ועוד, והוקמו ועדות ע"מ לארגן את הפעילויות. נוסד עיתון והוקמה תזמורת ריקודים. ביה"ח התפתח לכיוון של קהילה עם ממשל עצמאי בו פציינטים לקחו על עצמם אחריות. פגישות המחלקה השתנו וחולים עורבו בממשלו של ביה"ח. נציגים מכל מחלקה נבחרו והשתתפו בפגישה השבועית של נציגי המחלקה. חברי הקבוצה פעלו כמדריכים וסייעו בפונקציה זו, הם ערכו את המגזין שמציג את נורת'פילד לפני החולים החדשים שמתקבלים. שם המגזין: "ברוכים הבאים לנורת'פילד" הנה דוגמה קצרה ממה שרשום במגזין: "שלחו אותנו לכאן כי הבריאות שלנו ניזוקה. יש הרבה סיבות אפשריות לכך. יתכן שזה בגלל איך שכל אחד מאיתנו בנוי באישיותו וגם בגלל נסיבות החיים שעבר כל אחד בחייו, או ניתן להגיד ללא חשש שבגלל שתי הסיבות גם יחד, למרות שבטוח שאצל כל אחד מאיתנו זה שונה. לכן כל-כך חשוב להסביר לפסיכיאטר שלנו כל מה שאפשרי בקשר לעצמנו כדי שיטפל בנו וגם חשוב לסמוך עליו. כל מה שתגיד לו יהיה סודי ביניכם. המטרה העיקרית שלו הוא שנשתקם ונוכל לחזור לחיים מלאים בחוץ. זה דורש שיתוף פעולה לכל מה שעושים כאן. ניתן לומר שכל מה שאנחנו עושים כאן הוא טיפול. לכן הטיפול שלנו אינו רק המיטה והמנוחה, או בקבוק התרופה. חוץ מראיונות עם הפסיכיאטר שלנו, אנחנו מבלים הרבה מזמננו בצורות שונות של תרגילים גופניים ופעילויות קבוצתיות. פעילויות אלה הן "תרופות טובות", ואנחנו מאחלים לך שבתקופה קצרה יחזרו אליך הבריאות והאושר שפעם הכרת…".
פוקס טען שלהתבונן במטופלים שלו בסיטואציה חברתית איפשר לו להכיר אותם טוב יותר מאשר בפגישה אישית. הוא טען שהחומר שעליו צריך לבסס את הדיאגנוזה ואת הפרוגנוזה של הפציינט יופיע באופן מלא וחי יותר בסיטואציה הקבוצתית בה הפציינט יראה שם את המשמעות האמיתית של הסימפטומים, הדרישות שלו, איך זה משפיע על ההתנהגות שלו ואיך הוא מתכוון להתמודד עם הקשיים בכאן ועכשיו בביה"ח ובחיים עצמם.
פוקס כותב שמי שהשתתף בנורת'פילד מסכים שהשינויים שחלו שם גם על הפציינטים וגם על הצוות היו מהפכניים..הוא כותב:" ראיתי איך השתנו הדאגות, המחשבות, הגישות ואפילו הסימפטומים של הפציינטים בהתאם לדינמיקה של כל ביה"ח. (Foulkes, 1948)
על-פי פוקס ההבחנה בין היחיד לחברה הינה הפשטה מלאכותית. האדם נולד לתוך רשת של תהליכים תקשורתיים אשר משפיעים על טבעו מיום היווצרותו. כפי שוויניקוט דבר על "אין תינוק בלי אמא", פוקס דיבר על "אין אדם ללא קבוצה".
לכן, מושג יסוד בתורתו הוא מושג הקומוניקציה.
.
קומוניקציה:
'We consider all communications as relevant, the actual completed communications as well as the intended ones, the manifest as well as the latent and unconscious ones, the verbal as well as the non-verbal communications" (Foulkes, Group Psychotherapy, p.256)
פוקס מגדיר כל התרחשות נפשית במושג הקומוניקציה. קומוניקציה זו מערבת רמות שונות של תודעה באותו הזמן ויש לה משמעות בכל הרמות הללו. כמה הקומוניקציה הזו תהיה אפקטיבית יהיה תלוי, בכל רגע נתון, גם במוסר וגם במקבל את הקומוניקציה. פוקס הגדיר 4 רמות של קומניקציה, המתקיימות ברמת התוכן בכל קבוצה:
1: הרמה של כאן ועכשיו Current Level – חוקרת דינמיקה של אינטראקציה בין-אישית ללא נגיעה ביחסים טרנספרנציאליים / 2: הרמה ההעברתית: – Transference Level בהעברה של היחסים עם אובייקטים שלמים- משתקפת הדינמיקה של המשפחה: לדוגמה (אבא –אמא- אחים ועוד..).
3: הרמה ההשלכתית : Projective Level – השלכה של חלקי אובייקטים על משתתפים אחרים – ( החיוך, הקול, הבעות פנים ועוד).
4: הרמה הפרימורדיאלית: Primordial Level – מזכירה את המושגים של הארכיטיפים של יונג ומתחברת למטריצת הבסיס של פוקס.
מבחינת פוקס אין היררכיות – אין רמה יותר חשובה מהשניה. ארבע הרמות הקשורות זו בזו, הן חלק מאותו מבנה, והחלוקה היא רק למען הצורך שלנו להבחין ביניהן. הוא אומר שזאת טעות לראות רמה אחת חשובה יותר או עמוקה יותר מהשניה .בנושא העומק הוא כותב:
"Deeper, does not mean better. Everyday reality is not superficial in the sence of trivial and the deepest layer of the unconscious, the primordial, is neither wiser nor more primitive. "Depth is always there: it is always possible to get hold of it on the surface, it is there all through, visible and tangible. It depends on who is looking, who is listening: one need not jump from what is going on to what is behind it" (Foulkes, 1974:280)
אזור הקומוניקציה
"החוק הבסיסי של הדינמיקה הקבוצתית": הסיבה העמוקה מדוע משתתפים מחזיקים את התגובות הקונסטרוקטיביות ומתקנים את התגובות הדסטרוקטיביות נעוצה בכך שהם חולקים ביניהם נורמות קולקטיביות חברתיות ותרבותיות משותפות, זהו הבסיס המשותף שבהתייחס אליו לכל אחד יש את השונות הייחודית והאופיינית לו. הבסיס המשותף והשונות הייחודית מייצגים את אזור הקומוניקציה החופשי. כל קבוצה בונה אזור קומוניקציה מסויים והמטרה של הטיפול הקבוצתי היא להגדיל כמה שניתן את האזור הזה, דהיינו, מישהו נמצא בגבול האזור המשותף, אם הקבוצה מצליחה להכניס אותו ולא "להפיל אותו". אזור הקומוניקציה גדל כמו רחם שמצליחה להכיל את כל העוברים שבתוכה. עקרונית זהו תהליך עד שכל ההתנהגויות בעולם תהיינה שייכות לאזור המשותף. תיאורטית, בכל פעם שמישהו נשאר מחוץ לאזור הקומוניקציה הקבוצה מפסידה כי היא מצמצמת את אזור הקומוניקציה החופשי שלה. הפרט מפסיד מפני שהוא משמר את הפסיכופתולוגיה שלו.
לצורך הבנת המושג צייר פוקס גרף היפוטטי. בגרף יש קו אמצע :0 ומתחתיו יש מ1- עד 6- ומעליו יש 1+ עד 6+ כשמתחת לאפס הוא אזור הלא מודע ומעל האפס הוא אזור המודע. פוקס אמר שאזור הקומוניקציה המילולית ה"נורמטיבית" הוא בין 3+ לבין 3-. מעל 3+ זה שייך לדיבור הסימבולי והאבסטרקטי כמו מתמטיקה, הסימבולים הגרפיים והאומנויות (למרות שהוא טען שמוסיקה מקיפה את כל הגרף ומדלגת על האזור הוורבלי). מתחת ל3- שייך לצורות ביטוי יותר פרימיטיביות, תהליכים ראשוניים, דיבור עם הגוף וחשיבה פרה-לוגית כפי שמופיע בחשיבה, ובמעשים הפסיכוטיים (Foulkes, and Anthony, 1957, chapter 10)
נשאלה שאלה בהרצאה איפה היו מתמקמים הפציינטים במחלקות הפסיכיאטריות, האם הקבוצות בבית חולים בונות אזור קומוניקציה אחר ואיך זה היה נראה.
לאזור הקומוניקציה החופשית שהולך ונבנה, קורא פוקס: "המטריצה הקבוצתית"
המטריצה הקבוצתית – MATRIX (בלטינית: רחם – אם)
,'The matrix is the hypothetical web of communication and relationship in a given group.It is the common shared ground which ultimately determines the meaning and significance of all events and upon which all communication and interpretetations, verbal and non verbal rests. (Foulkes, 1964:292)
בהגדרה אחרת של המטריצה הקבוצתית, משווה אותה פוקס למוח של האדם, ואת האינדיבידואל לנקודה הנודלית: "…"inside this network, the individual is conceived as a nodal point (Foukkes, 1964:118) כאן ניכרת השפעתו הישירה של הנוירולוג גולדשטיין על פוקס.
מושג המטריצה שטבע פוקס הינו מושג דינמי במובן של הדגשת מורכבותם של התהליכים, רב-מימדיותם והתנועה האינסופית בין רמות התקשורת המופעלות והמפעילות את הפרט בעולמו, וכפי שהן באות לידי ביטוי בקבוצה. המטריצה על-פי פוקס היא המכנה המשותף שמשפיע על משמעותם של כל האירועים אשר מתרחשים בקבוצה, ואיפה שממוקמת זרימת הקומוניקציה המילולית והלא מילולית. היא מבטאת את "אישיות" הקבוצה מעבר למצבים משתנים:"קבוצה חמה" או "קבוצה הימנעותית" ועוד הגדרות שמטפלים מייחסים לקבוצותיהם, ואת ה"תרבות הקבוצתית" או מצב הרוח הקבוצתי ברגע נתון "קבוצה משותקת" , "קבוצה חרדה" ועוד. המטריצה מבטאת את רוח הקבוצה Group Mind ומשמשת כזירת ההתרחשות של התהליכים הבין-אישיים.
מורכבות מושג המטריצה הינה בכך שבו-זמנית מתרחשים תהליכים תקשורתיים בשלושה מישורים שונים ובארבעת הרמות המובחנות שבאות לידי ביטוי הן בתכנים הגלויים והן באלה הסמויים (4 הרמות פורטו לעיל).
1 המישור התוך אישי Intrarpersonal Communication– – הכוונה לעולם הפנימי של הפרט והתרחשויות מודעות ולא מודעות שמשפיעות על דרכי תקשורתו בקבוצה.
2 המישור הבין אישי – Interpersonal Communication – התקשורת בין הפרטים בקבוצה. פוקס השווה את הקבוצה להיכל של מראות שבו משתקפים המשתתפים זה בזה.
3 המישור המעבר לאישי – Transpersonal Communication – הביטוי של הקבוצה כשלם – כל מה שקורה מערב את המשתתף האינדיבידואלי כמו גם את הקבוצה כשלם.
פוקס תיאר גם שלושה סוגים של מטריצות;
1) המטריצה האישית: The Personal Matrix – נפש הפרט כמערכת מורכבת של תהליכים תוך-אישיים.
2) המטריצה הדינמית The Dynamic Matrix : – יחסי הגומלין בין משתתפי הקבוצה
3) מטריצת הבסיס: The Foundation Matrix – מבוססת על תכונות ביולוגיות והשפעות התרבות, תכונות מולדות ונרכשות..
הקבוצה כשלם THE GROUP AS A WHOLE
מושג הקבוצה כשלם הוא מהותי לאנליזה הקבוצתית. פוקס כתב בספרו הראשון:
While having an eye on each individual member and on the effects they and their utterance have on each other, the conductor is always observing and treating the group as a whole. The group as a whole is not a phrase, it is a living organism, as distinct from the individuals composing it. It has moods and reactions, a spirit, an atmosphere, a climate…One can judge the prevailing climate by asking oneself: What sort of thing could or could not possibly happen in this group? What could be voiced?" (Foulkes 1948:140)
פוקס התנגד בחריפות לדיכוטומיות. האדם הוא ייצור חברתי מלפני הלידה, החברתי הוא עמוק בתוך כל אחד והחלוקה לבפנים–בחוץ, שטחי-עמוק, אני-אנחנו, זהו צורך של החברה ושל התרבות שממנה אנו באים להגדרות. הוא אמר שאינדיבידואל חברתי, אינטרהפרסונלי ואינטרפרסונלי הם כמו הMoebius Strip- , תמיד כרוכים אחד בשני (בהרצאה היתה הדגמה עם סרטי נייר על תופעת ה-moebius שהראה שהנטיה היתה לראות חלוקה לשני מעגלים כשבעצם נוצר מעגל אחד גדול: – קבוצה אחת- הקבוצה כשלם).
פוקס כתב שכולנו מחוברים דרך כוחות לא מודעים ושהעובדה שאנחנו יכולים להבין אחד את השני באופן עמוק זאת ההוכחה שקיימת מטריצת הבסיס, המראה את החיבור בין כולנו.
גורמים טיפוליים:
פוקס הגדיר בהתחלה 4 פקטורים טיפוליים:
1)אינטגרציה חברתית
2)מירורינג
3)אקטיבציה של הלא מודע החברתי
4) exchange
מאוחר יותר הוא הוסיף עוד שני פקטורים:
5) הקבוצה כפורום שמייצג את הקהילה
6) הקבוצה כמבנה לתמיכה.
אני אתייחס ל-Exchange
"Explanations and information, for which there is a great demand and surprising interest, are of course not peculiar to the group situation but in one respect there is a significant difference: there is the element of exchange. This not only makes discussions more lively and full, but alters the emotional situation, just as children accept many things from each other which they would oppose if they came from their parents"( Foulkes, 1964:34)
מה הוא החליפין בקבוצה? מה הוא המטבע של הקבוצה? מה נותנים ולוקחים בקבוצה?
השפה של לתת, לקחת, לחלוק, להחליף, לגנוב, להלוות, להיות חייב, להודות, לשאול, לדרוש, והרשימה יכולה להיות אין-סופית:- כל זה "המטבע של הקבוצה"
אנו משתמשים, בשפה השדורה מבלי לשים לב, בשפה של exchange
לדוגמה:"אני רוצה לחלוק איתכם",או: "לא עולה כלום לחייך",או " קבלתי מתנה היום מכם"
או: " אני לא לוקח את זה – זה שייך לך" ועוד ועוד..
זאת השפה של קח ותן בקבוצה. לתת ולקבל מחשבות, רגשות, מידע , הסברים, תחושות ועוד'
אורמונט ( (Ormont, L., 1999, 139-150ציין 3 שלבים בהתפתחות ה:exchange
1) לבטא רגשות – לשים רגשות במילים
2) לבטא רגשות בכאן ועכשיו למישהו בקבוצה
3) התקדמות (Progression) : שיביא למשהו חדש – לשינוי בקשר.
שלושת השלבים האלה הודגמו בסרט שליווה את ההרצאה, עם דגש על שלב הprogression .
מוניקה טנאי: tanny_my@012.net.il