הרצאה מספר 8 פרדסיה – קבוצת רכבת בבתי חולים פסיכיאטריים

 

הרצאה 8

קבוצת רכבת בבתי חולים פסיכיאטריים

דר' אבי ברמן

 

"קבוצת רכבת" היא מעין שם עממי לקבוצה טיפולית אשר בה משתתפים מצטרפים ועוזבים, לאחר תקופה מסויימת, בהתאם לצרכיהם. פוקס, מייסדה של האנליזה הקבוצתית, טען כי זהו המצב השכיח בטיפול קבוצתי. הוא היה סבור כי הקבוצה על משתתפיה מסוגלים להכיל הצטרפות ועזיבה של משתתפים בהתאם לצרכיהם. השם המקצועי שהוא נתן לסוג כזה של תהליך היה " Slow open group" אולי כדי להדגיש את הסבלנות הנדרשת לקצב האישי של האנשים ואת הצורך בהכלה של צרכיהם כולל הצטרפות ועזיבה.

כיום ברור לנו כי קבוצה דורשת זמן להתגבשות ולפתיחות. משתתפי הקבוצה שהיגיעו להרגשה של התגבשות מעוניינים מאוד ביציבותה של הקבוצה, בנוכחות קבועה ורצופה של משתתפיה . בשלב זה המשתתפים עשויים לראות בהצטרפותם של משתתפים חדשים משום הפרעה לאינטימיות שהושגה במאמץ ולאורך זמן. גם עזיבה מפתיעה של משתתף בשלב זה נחוית כצורמת ומכאיבה.

בהרצאה הדגשתי כי אני ממליץ לאפשר לכל קבוצה פרק זמן של יציבות כזו. ככל הניתן הצטרפותם של משתתפים חדשים – רצוי שתיעשה בהודעה מראש ובהכנה. ככל הניתן רצוי שמשתתפים חדשים יצטרפו לקבוצה יחד ולא בטפטוף. המצב המיטבי לקבוצה הוא הגדרה מראש של נקודות כניסה ויציאה.

עיקר הרצאתי עסקה בקבוצות המונחות בתוך מחלקות סגורות. הייחוד של משתתפי הקבוצות האלה הוא שהם עלולים להימצא במצב סוער וכן, שזמן אישפוזם במחלקה עשוי להיות קצר יחסית. במצב זה מנחי הקבוצה עשויים למצוא הרכב שונה של משתתפים בכל מפגש.

מנחים רבים חשים קושי מקצועי בהנחייה של קבוצות כאלה. כדי להתגבר על קושי זה היצעתי בהרצאה הסתכלות שונה לחלוטין על התהליך הקבוצתי בנסיבות אלה. היצעתי כי כל מפגש קבוצתי ייחשב לעומד בפני עצמו. המנחים והקבוצה , על פי הצעה זו, מוזמנים לוותר לחלוטין על ציפיה לרצף של התפתחות בין מפגש למפגש. כל מפגש מתחיל בהצגת הסטינג של הקבוצה, בהצגת המנחים, ובהצגת מטרת הקבוצה. בסוף הקבוצה המנחים יכולים לציין כי מפגש קבוצתי דומה יערך גם מחר, ובכך להזמין את המשתתפים לבוא שוב. אולם בם פטורים מלצפות לשובם של המשתתפים.

הנה דוגמא לפתיחה של מפגש קבוצתי כזה : "בוקר טוב לכולם. זוהי קבוצת הבוקר שלנו. היא נערכת מדי יום בין השעה שמונה לתשע. אנחנו מנחי הקבוצה  […]. כל אחד מכם מוזמן לשתף את הקבוצה במחשבות ורגשות שעולים בדעתו וכן להתייחס לדבריהם של אחרים. הקפידו לדבר באופן שישאיר מקום גם לאחרים לומר את דבריו. אתם מוזמנים לפתוח".

במפגש יומי כזה, חוזרים המנחים על דברי הפתיחה שלהם מדי יום כאילו לא נאמרו אתמול ולא יאמרו מחר. מנסיוני מצאתי כי החזרה על דברי הפתיחה התקבלה על ידי המשתתפים כמסר של קביעות אובייקט ושל יציבות שיצרה רוגע ובהירות בעלת ערך טיפולי.

 

ולבסוף: אני מוצא לנכון להזכיר לנו כי ישנם משתתפים שמצבם, יכולתם המועטת לשלוט בדחפיהם וברגשותיהם וכן ביטויים של נרקיסיזם מופרז מקשים עליהם לתת מקום לאחרים ולכבד את צרכיהם.

גישתי למצבים אלה היא סמכותית ומשמעתית: כדי לאפשר למשתתפים אחרים לשמוע ולהישמע בקבוצה, משתתפים שאינם יכולים לעמוד בכללים חייבים לעזוב את החדר. זאת לאחר אזהרה והסבר. סמכותיות כזו יכולה להיחשב כ – Holding בעל ערך טיפולי.

במהלך ההרצאה נשמעו בדיון גם דברי מחלוקת. כמרצה האמון על חשיבותו של ה"כאן ועכשיו" בקבוצה, השתמשתי בהזדמנות זו כדי להזמין משתתפים נוספים בהרצאה להביע הזדהות והצטרפות. אני מזכיר כי ההזמנה לשיתוף ולהיענות לרזוננס היא מן הכלים החשובים ביותר למנחה כדי לעורר את הרב שיח הטיפולי בקבוצה.

 

 

אבי ברמן:  a_berman@012.net.il

1 תגובה אחת

  1. אורית

    שלום רב
    בעבודת סמינריון שאני כותבת יש לי בסקירת הספרות תת פרק על "קבוצת רכבת". אני מעוניינת לצטט את דבריך אך חסרה לי שנת ההרצאה. אודה לך אם תוכל בבקשה להשלים לי את הפרט החסר.
    שנה טובה ומבורכת
    אורית

    הגב 26 בספטמבר 2019

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *